המחסן של כאילו
רעיונות, מסמכים והחלטות שעבדתם עליהם עם AI נקברים בתוך שיחות. אצלי הכול נכנס למחסן אחד מחוץ לכלי ה־AI, ליניאר במקרה שלי, ואני פשוט אומר לשלוח ״תרשום לי במחסן״. ככה ברור איפה הכול, ואפשר להמשיך מחר מאיפה שעצרנו, גם עם כלי אחר.
הרעיון הכי טוב שלכם מהשבוע קבור עכשיו, באיזו שיחה עם ה־AI. בהצלחה למצוא אותו.
איפה שמים את כל זה:
יש לכם רעיון. התחלתם לעבוד עליו עם AI, אולי כבר יצא מזה מסמך, אולי איזה כלי קטן שאתם מפתחים.
בינתיים עלו עוד דברים שתרצו לחזור אליהם. אז זה הזמן לבחור מחסן.
מקום אחד שאליו נכנסת העבודה שלכם. אצלי זה ליניאר (מערכת לניהול משימות). אצלכם זו יכולה להיות כל מערכת שנוח לכם איתה. monday, ClickUp, Google Drive, Dropbox, Google Keep, Trello, או כל דבר אחר שעובד לכם.
ואם אף אחד מהם לא יושב לכם טוב, אולי זה הזמן לפתח מחסן משלכם. זה גם יכול להיות פרויקט ממש מגניב. המחסן של כאילו 2.0, אני מסתכל עליך 😇
מה שחשוב הוא שהמחסן יהיה מחוץ לכלי ה־AI, ושהחיבור ביניהם יהיה ממש נוח.
מקור
צביטה, לחיצה כפולה או גלגלת על התמונה להגדלה. גרירה להזזה.
למה בכלל צריך מחסן:
שיחה עם AI היא מקום מעולה לחשוב. אבל מקום גרוע לשמור.
השיחה מתארכת, נפתחת שיחה חדשה, והגרסה הטובה נקברת איפשהו באמצע. וה־AI לא תמיד זוכר בשבילכם מה הוחלט לפני שבוע.
מחסן אחד פותר את זה. מקום אחד שבו רואים מה הרעיון, מה הוחלט ומה הצעד הבא. גם אתם, גם השלוח, וגם כלי שעוד לא התחלתם לעבוד איתו.
מקור
צביטה, לחיצה כפולה או גלגלת על התמונה להגדלה. גרירה להזזה.
רגע, אבל אני משתמש רק בצ׳אט אחד:
מעולה. גם אז.
לא צריך חמישה מנויים ושלושים שְׁלוּחִים כדי להגיע לרגע הזה. מספיק רעיון אחד שהתחלתם לפתח, מסמך שעבדתם עליו, וכמה החלטות שקיבלתם תוך כדי.
שבוע אחרי, אתם רוצים להמשיך. עכשיו לכו תיזכרו באיזו שיחה הייתה הגרסה שרציתם לשמור.
המחסן הוא המקום לדברים שרוצים לחזור אליהם. לא צריך לשמור בו כל ״תודה אבאלה״ ששלחתם לצ׳אט. את העבודה עצמה, כן.
לא עוד כלי שצריך להאכיל:
פה מבחינתי נמצא כל העניין. אם בסוף כל שיחה אני צריך להעתיק דברים למערכת אחרת, מצאתי לעצמי עוד עבודה. תודה, יש לי מספיק.
לכן השאלה הראשונה, בעיני, היא לא כמה המחסן יפה. השאלה היא אם השלוח שלכם יכול לקרוא ולכתוב בו בנוחות.
ולא מסתפקים בלוגו של אינטגרציה (חיבור בין שתי מערכות). בודקים עם פעולה אמיתית: שומרים משהו, ופותחים לראות שהוא באמת שם.
אצלי זה ליניאר, כי אני ממילא עובד שם. אין פה המלצה לכולם להקים מערכת לניהול מוצר. בחרו מקום שתבינו גם כשאתם פותחים אותו לבד.
״יא אח, תשמור לי במחסן״:
נגיד שעלתה לכם מחשבה לקמפיין, פוסט, אפליקציה או מתכון. דיברתם עליה קצת, מצאתם כיוון, אבל עכשיו צריך לצאת.
במקום להשאיר אותה איפשהו בשיחה, אפשר להגיד:
״תרשום את הרעיון הזה במחסן שלי. שים שם את הכיוון שסגרנו, את הפתיחה שעבדנו עליה, ואת השאלות שעוד פתוחות. הצעד הבא הוא לכתוב דראפט. תחזיר לי קישור למה ששמרת.״
מקור
צביטה, לחיצה כפולה או גלגלת על התמונה להגדלה. גרירה להזזה.
אם זו כבר משימה קיימת, מבקשים לעדכן אותה. אין צורך לפתוח עוד אחת בכל פעם שאומרים משהו.
וכשחוזרים, הבקשה פשוטה: ״פתח את הפוסט מהמחסן ובוא נמשיך מאיפה שעצרנו״.
זה הרבה יותר שימושי מ״זוכר שדיברנו על איזה משהו?״.
ארבע שורות שמחזיקות את העניין:
לא הייתי מתחיל מאיזה מבנה מפואר. לכל רעיון או משימה מספיק לשמור:
- מה רוצים לעשות ולמה.
- מה כבר הוחלט ומה עדיין פתוח.
- איפה נמצאים המסמך, הקובץ או התוצאה האחרונה.
- מה הצעד הבא, ומי צריך לעשות אותו.
וכשסיימנו, מעדכנים שסיימנו. ז״א, לא כשהשלוח הפסיק לענות, אלא כשבאמת יצא הדבר שרצינו.
מקור
צביטה, לחיצה כפולה או גלגלת על התמונה להגדלה. גרירה להזזה.
המחסן נשאר אצלכם:
ואם מחר תרצו לנסות כלי AI אחר? לא צריך להתחיל את כל ההיכרות מאפס. נותנים לו גישה לאותו מחסן, ומבקשים ממנו להמשיך.
רק שווה לבחור מחסן שקל להוציא ממנו את התוכן. אחרת רק החלפנו את המקום שבו נתקענו.
ודברים פרטיים נשארים במקום פרטי. לא מכניסים הכול לאותה תיקייה רק כי ככה נוח לשלוח.
מקור
צביטה, לחיצה כפולה או גלגלת על התמונה להגדלה. גרירה להזזה.
תתחילו מדבר אחד שלא בא לכם לאבד:
בחרו רעיון אחד שאתם כבר עובדים עליו. בקשו מהשלוח לשמור אותו במחסן, עם מה שצריך כדי להמשיך מחר.
אחר כך פתחו את הקישור בעצמכם. המידע שם? הקובץ נפתח? ברור מה עושים עכשיו?
בשיחה הבאה, בקשו ממנו לקרוא משם ולהמשיך. זה הטסט.
דיברנו, שמרנו, חזרנו, המשכנו.
לא צריך לסדר את כל החיים היום. מספיק שלרעיון הבא שלכם יהיה מקום לחזור אליו. לי, לפחות, זה עשה שינוי גדול.
בונים שְׁלוּחִים? בואו לשאול.
למי שבונה שְׁלוּחִים ב־Grok Bot או בכלים דומים, יש קבוצת ווטסאפ קטנה שבה מדברים, מתייעצים, לומדים ומלמדים